יום ראשון, 30 ביולי 2017

מדוע סירב הרב מבריסק זיע"א לפסוק על גיוס בנות יהרג ואל יעבור

בעת שרצו השלטונות לגזור חובת גיוס בנות לשירות לאומי, חתמו מגדולי ישראל על 'פסק הלכה' שגיוס בנות לשירות לאומי הוא ב'יהרג ואל יעבור', הרב מבריסק לא חתם, ובספרו 'הדור והתקופה' מעיד הרב אליקים שלזינגר שסירב לחתום בגלל שסבר שלא ניתן לפסוק במקרה זה 'יהרג ואל יעבור' על הכלל, ויש לדון בכל מקרה לגופו.

יום רביעי, 26 ביולי 2017

ההסכמים של העדה החרדית וועד הישיבות עם הצבא



הרבנים וראשי הישיבות התחייבו: לא להוציא מהישיבה בחורים שמתנדבים לצבא, לא לקבל "בעלי תשובה", וביקורת אישית קפדנית על תלמידי הישיבה לאשר את זכאותם לקבלת פטור משירות צבאי.

מסמך הסטורי נדיר, מתאריך א' אייר תש"ח, 4 ימים לפני ההכרזה על הקמת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות, כשהמצב הבטחוני בארץ בכלל ובירושלים בפרט היה מתוח במיוחד, נחתם הסכם בין "מרכז המפקד לשירות העם" שבהמשך הימים נקרא בשם המקוצר "צה"ל" לבין ראשי הישיבות חברי "ועד הישיבות" ועוד מגדולי ישראל להסדרת מעמד בני הישיבות, עליו חתם גם באורח נדיר בשיתוף פעולה עם כל חלקי היהדות החרדית, גאב"ד "העדה החרדית" הגרי"צ דושינסקי זצ"ל.
מטעם הצבא חתום על המכתב המפקד מאיר רבינוביץ (בץ), שבתקופת מלחמת העצמאות שירת בתפקיד קצין הנדסה של החי"ש בירושלים הנצורה. חמ"ל מבצע יבוס היה בביתו והוא היה אחראי על תכנון דרכים לאספקת צורכי תושבי ירושלים, ה"כוח" שבו הסתייע היה כוח מאולתר שכלל תלמידי ישיבה, מבוגרים שלא יכלו להילחם ואחרים שיכלו לסייע בביצור העיר.
ההסכם מביע עם תחילתו את ההכרה שכל בני הישיבות פטורים משירות צבאי, אולם ככל הנראה החשש מפני הסכנה בירושלים, הביאה את גדולי הרבנים להגיע להסכם כהוראת שעה על ימי אימונים לצרכי הגנה של כלל בני הישיבות בירושלים למעט מספר בני ישיבה מצויינים שיקבלו החרגה מהרבנים הראשיים, וכן הוסכם בו על שירות של אלו שמעל גיל 23 בתפקידי שמירה והגנה בפלוגות דתיות מיוחדות. יצויין כי השירות התקיים כמה חודשים בתיאום עם ראשי הצבא במסגרת "גדוד טוביה", בהמשך השנים שימש "הנחל החרדי" כממשיכו של גדוד זה.
בהסכם ההיסטורי, שהיווה את הבסיס להסדר "תורתו אומנותו" המשמש מאז ועד היום כדרך לפטור את בני הישיבות משירות צבאי, הסכימו ראשי הישיבות וראשי הציבור החרדי מכל הזרמים, על ביקורת קפדנית של תלמידי הישיבות הזכאים לשחרור, וכן שלא למנוע התנדבות של בני ישיבות בשירות צבאי פעיל בכל מסגרת שהיא ושהדבר לא יפגע בזכויותיהם כבני ישיבה בלא אפליה. כמו כן הוסכם ע"י ראשי הישיבות שלא לקבל לישיבות כאלו שלא באים מתלמודי תורה לישיבה או שעוברים מישיבה לישיבה (סעיף שבמשך השנים הקשה על הסדרת מעמד בני ישיבה לבעלי תשובה), זאת כדי לא למנוע את שירותם של הללו בצבא.
חתימתו של גאב"ד העדה החרדית הגרי"צ דושינסקי על המסמך, מהווה חתימה היסטורית במיוחד, שכן זו הפעם היחידה שבה ניאות גאב"ד העדה החרדית לחתום על מסמך אחד יחד עם הרבנים הראשיים לישראל, וזאת מעבר לעובדה שיש בה משום הסכמה של העדה החרדית לשירותם של אלו שאינם בני ישיבות בשירות צבאי מלא, וכן של התנדבות מרצון לשירות צבאי חופשי בלא לגרוע מזכויותיהם כבני ישיבות, לצד הסכמה חריגה לשירות מקוצר ואימונים לכלל בני הישיבות במסגרת מלחמת ההגנה על הקמת המדינה.
יצויין כי ככל הנראה על הסכם זה העיד הרב אליקים שלזינגר בספרו הדור והתקופה שאמר מהרי"צ שמי שאינו מסכים להסדר הוא משום שהוא מאמין מידי בציונים, הובאו כאן.



נוסח המסמך:
אחרי התיעצויות ודיונים מעמיקים בדרישה מצד מרכז המפקד לשרות העם לחייב את בני הישיבות בירושלים עיה״ק להתגייס לשרותי הבטחון בעיר זו, - באו הרבנים הראשיים וראשי הישיבות לידי החלטה להציע את ההסדר הבא בהסכם בין הישיבות לבין מרכז המפקד לשרות העם בשאלה הנ״ל.

הסדר והסכם
א.  הרבנים הראשיים, ראשי הישיבות והמרכז המפקד לשרות העם בירושלים קובעים באופן עקרוני ומוחלט, שבני - ישיבות פטורים מכל חובת גיוס ושרות בצבא.

ב.  אולם, נוכח המצב החמור בשטח הבטחון כירושלים, המאיים ח"ו בסכנה מוחשית - מסכימים הרבנים וראשי הישיבות, כי חובת כל יהודי להחלץ להגנת העיר וקובעים, בתור הוראת שעה, את ההסדר הבא בנוגע לתלמידי הישיבות:
1)  בני-הישיבה, שבגיל 17-22 (ועד בכלל) יקבלו אימונים במרוכז, במסגרת מיוחדת שתקבע לשם כך, במשך זמן שלא יעלה בשום פנים על שלושה ימים אימון מרוכז ו-24 שעות בחודש לכל היותר לשם חידוש הידיעות. עם קבלת האימונים יהיו פטורים מכל חובת גיוס, לא מלא ולא חלקי. מקום האימונים ייבחר בהסכמת ראשי הישיבות.
2)  בני ישיבה, שבגיל 23 ומעלה יקבלו אימונים באופן הנ״ל , ולאחר ל'ג בעומר יתחייבו להתגייס לחיל משמר עירוני, בתפקידי שמירה בלבד, למשך זמן שלא יעלה על 15-12 שעות לשבוע. הם יימצאו תחת פיקוד דתי. ותפקידם ירוכז רק בירושלים, באיזורים מסויימים ובסביבותיהם, ולא יצאו לעמדות הקדמיות. השירות ייעשה מתוך הקפדה חמורה בנוגע לחוקי הדת והמוסר היהודי.
3)  יוצא מכלל זה מספר בני ישיבה מצויינים, שפטורים מכל חובת גיוס, (אלה יקבלו אישור מיוחד מאת כבוד הרבנים הראשיים).
4)  מגידי-שעור, מלמדים ומפקחים רוחניים - פטורים מכל חובת גיוס.
5) תועבר בקורת אישית קפדנית בין תלמידי הישיבות לשם קביעה סופית של אלה מהתלמידים, שיש להם הזכות הנ״ל.
6) ראשי הישיבות מסכימים ומתתייבים לבלי להפריע לכל התלמידים שיתנדבו מרצונם הטוב לצורות שירות פעילות יותר. לתלמידים אלה יישמרו כל זכויותיהם בישיבה, ללא אפליה.
7) כל תלמידי הישיבה יתיצבו בתחנת התיצבות מיוחדת, יעברו בדיקה רפואית ויקבלו כרטיס מתאים.
8) ראשי הישיבות מתחייבים לא לקבל תלמידים בגיל הגיוס, חוץ מאלה שעוברים מתלמוד תורה לישיבה או מישיבה לישיבה.

ג.  בכדי להוציא לפועל את ההסדר הנ״ל מוקמת ועדה משותפת ומתמדת מראשי-הישיבות ומרכז המפקד לשרות העם בראשותם של הרבנים הראשיים.

ד.  ההסכם הזה אינו ניתן לשום שינוי בלי הסכמת הועדה הנ״ל. 

החותמים:
יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי לישראל ונשיא ועד הישיבות
בנציון מאיר חי עוזיאל - הראשון לציון
יוסף צבי דושינסקי - גאב"ד העדה החרדית

איסר זלמן מלצר - יו"ר ועד הישיבות
יעקב משה חרל״פ - ראש ישיבות מרכז הרב
יחיאל מיכל טוקצינסקי - ראש ישיבת עץ חיים
אליעזר פינקל - ראש ישיבת מיר
יחזקאל סרנא - ראש ישיבת חברון וחבר ועד הפועל של ועד הישיבות
יעקב חנוך סנקביץ - ראש ישיבת גור וחבר ועד הפועל של ועד הישיבות

מאיר רבינוביץ - מפקד הצבא באיזור ירושלים בתקופת מלחמת העצמאות



חתימתו של מהרי"צ על המסמך, פורסמה אף בקונטרס "דבר ההתאחדות" - דושינסקי שיצא לאור בשנת תש"ל


יום רביעי, 12 ביולי 2017

הסכמה של הרב שך לספר "ארץ בנימין" לזכרו של חלל צה"ל

מתוך מכתבו של הרב שך:
הנה זכרתי ימים מלפני כמה שנים את הבחור היקר אברך כמדרשו מר בנימין סופר (דיין) ז״ל שלמד כאן בהישיבה הקדושה היא ישיבת פוניבז' למד ועלה, והמשיר גם אח״כ בלימודו בהתמדה עד שזכה שגיסו שיחי׳ הרב יוסף שורש מוציא לאור בכתובים, אשר העלה על הכתב בחיים חיותו, טרם שנקטף בהמלחמה ע״י אויבינו.



רקע על בנימין דיין